התחל שינוי עוד היום

בדוק את עצמך

הרשמה לסדנא

תסמונת המתחזה


אחת התופעות המרתקות שיושבות על הספקטרום של חרדה חברתית נושאת את השם הציורי "סינדרום המתחזה" או "תסמונת המתחזה". אף על פי שהתופעה לא קיבלה עדיין הכרה פתולוגית (גם חרדה חברתית קיבלה הכרה לפני פחות מעשר שנים, זה לא אומר שאנשים לא סבלו ממנה קודם לכן), ישנם מחקרים רבים העוסקים בה ולומדים אותה. בפשטות, מדובר בתחושה עצמית שאיני חכמה, מקצועית או מוצלחת כפי שאחרים נוטים לחשוב זאת עלי. האדם הסובל ממנה מאמין שהוא יצר אשליה שגורמת להעריך אותו בניגוד לעובדה שכלל אינו כזה. הדבר המדהים הוא שתסמונת המתחזה אופיינית לאנשים הישגיים ומצליחים והיא נוצרת ומנציחה את הפער בין רמת הצלחתו של האדם במציאות לבין התחושה האישית והתפיסה העצמית שטוענות את ההפך. אנשים במקצועות ותחומי לימוד שונים עשויים להתמודד עם אמונות מכשילו כאלו. מחשבות אופייניות לתסמונת המתחזה: "אני מרגיש שאני משלה את הקולגות שלי בעבודה שחושבים שאני חכם",  "בקרוב יגלו שאני לא באמת כזה ושאני לא ראוי להיות פה". מחשבות של התחזות ופחת מפני חשיפה יכולות להיות ביחס לקולגות ללימודים, לבוסים, ולסמכויות. "אם אעשה את הפרזנטציה המנחה שלי בתואר וגם כל שאר הנוכחים יגלו עד כמה חסר לי ידע ויכולות", "אם אדבר בישיבה הבוס שלי יגלה שהוא גייס אותי בטעות ואני ממש לא מתאימה". השם של התסמונת מבוטא בגוף נקבה מסיבות היסטוריות. בעבר היה נהוג לחשוב שבעיקר נשים סובלות מתופעה זו. מחקרים מהתקופה האחרונה מראים כי נשים וגברים סובלים מהתופעה באותה מידה.   אמונות ודפוסי חשיבה אופייניים לתסמונת המתחזה (הפן הקוגניטיבי) את מכלול דפוסי החשיבה של תסמונת המתחזה ניתן לחלק לשלושה עיקריים, שעשויים להמצא כולם או חלקם אצל המתמודדים עם תסמונת זו. תחושת הונאה – אמונה כי איני ראויה להצלחה, למעמד החברתי בקרב הקולגות או לתואר המקצועי שזכירתי לו ונטיה לשייך את אלו להולכת שולל של אחרים ולא לעובדה שאחרים מעריכים אותך בשל הכישורים וההישגים הממשיים שלך. המחשבה האופיינית תהיה " אני נוטה לייצר רושם שהוא הרבה יותר טוב ממה שאני באמת", "אני לעיתים חוששת שאחרים יגלו מה אני שווה באמת" שיוך הצלחה לגורמים חיצוניים – נטיה לשייך הצלחה למזל או לגורמים חיצוניים אחרים ולא לזכות העצמי, הכישורים, הידע והעבודה הקשה: "בסך הכל היה לי מזל הפעם", "זה לא שהצלחתי בהצטיינות במבחן, פשוט השאלות היו קלות", "התקבלתי לעבודה כי תנאי הקבלה היו נמוכים במיוחד". הבעיה עם סוג זה של אמונות היא שתמיד יש תחושה ש"אם הצלחתי זה לא בזכות עצמי אלא גורמים חיצוניים פעם הבאה אני עלול להכשל". בניגוד לאי לקיחת האחריות על הצלחה, את האחריות על הכישלון האדם תמיד יקח על עצמו ולעולם לא ישייך אותה לגורמים החיצוניים שתרמו לה. מיזעור והקטנה של גודל ההצלחה – על ידי אמירות כמו "זה לא כזה עיניין גדול ההישג הזה", "זה שעברתי את המבחן לא מעיד על חוכמה גדולה, כל אחד יכול לעבור אותו". מיותר לציין את הקושי לקבל מחמאות ואת ההסייגות שמחמאות מעוררות בקרב האדם הסובל מתסמונת המתחזה. שימוש באמונות השליליות כ"דורבנות" – המתמודדים עם סינדרום המתחזה נימצאים בפראדיגמות רבות. המלכה של הפראדיגמות האופייניות להם היא האמונה כי ללא כל האמונות השליליות ביחס לעצמם, הם עלולים "לנוח על זרי דפנה" ולא להגיע להישגים שלהם הם מייחלים. במילים אחרות מצד אחד כל אותם דפוסי החשיבה השליליים תובעים מחיר כבד של מצבי רוח ירודים, חרדות, תשישות חוסר ביטחון ופגיעה בהתקדמות, מצד שני ישנו חשש להפרד מאותם דפוסי החשיבה השליליים מתוך האמונה שבלעדיהם האדם עשוי "להשתכר מביטחון עצמי מופרז" ולא לעבוד מספיק קשה.  

 

התנהגות אופיינית  לתסמונת המתחזה (הפן ההתנהגותי)

חריצות וורקוהוליזם – אנשים מוכשרים העונים למאפיינים של תסמונת המתחזה נוטים לעבוד קשה בעבודה או בלימודים מתוך השאיפה "למנוע מכך שיתגלה שהיא או הוא מתחזים". העבודה הקשה והחריצות לעיתים מביאים ליותר הישגים והצלחה מה  שמגדיל את הפער בין מידת ההצלחה במציאות לבין התפיסה העצמי. אותו הפער גורם לכך שהאדם יעבוד עוד יותר קשה כדי להמנע מכך ש"יחשפו אותו". ריצוי – בשל תחושת הזיוף, האדם נוטה לרצות את האחרים ובעיקר את הסמכויות באופנים שונים כמו למשל לתת את התשובות שמצפים ממנו לתת, מה שמחזק אצלו את התחושה שאינו כנה ושלמעשה הוא מזייף. שימוש בכישורים בינאישיים כפיצוי – מתוך רצון לפצות על "ההונאה" יש נטיה להשען לא רק על חריצות והבאת הישגים אלא גם על כישורים בינאישיים. שילוב שני אילו ביחד מייצר הוקרה גדולה בקרב הקולגות והסמכויות כלפי האדם שמביאה בתורה להצלחות נוספות, אולם האדם מייחס את ההצלחות לכישורים הבינאישיים ולא לכישרון, ליכולות ולעבודה קשה. המנעות מהפגנה של ביטחון עצמי – או במילים אחרות "הנמכה עצמית". עוד התנהגות אופיינית לתסמונת המתחזה היא המנעות מלהראות ביטחון עצמי באשר להישגים וליכולות. גבר או אישה המתמודדים עם תסמונת המתחזה ינמיכו  את עצמם ויפגינו חוסר אמון ביכולות ובהישגים שלהם מתוך חשש שיקבלו דחיה מידי אחרים אם לא יעשו כך. לכן הם עשויים לשכנע את עצמם שהם לא ראויים להצלחה ולהישגים שלהם כדי להימנע מהפגנה של ביטחון עצמי.  

 

מי עשוי.ה לסבול מתסמונת המתחזה

גישות, אמונות ומסרים שאנחנו מקבלים בצורה ישירה או עקיפה מההורים או מדמויות חשובות במהלך החיים ובייחוד בתקופת הילדות עשויים לתרום להתפתחות התסמונת. כמה מהמחקרים העוסקים בנושא מתארים שלושה דפוסי התנהלות משפחתיים שעשויים לעורר (או לתרום ל) תסמונת המתחזה, למרות שאלו לא היחידים ועשויים להיות דפוסים אחרים. כאשר הצלחה ושאיפות אישיות עומדות בסתירה עם הציפיות של המשפחה – ציפיות של המשפחה הנובעות מתפיסת המגדר, המוצא המשפחתי, גיל האדם, וכדומה בשילוב עם תקשורת ביקורתית או כעסנית במשפחה עשויים לייצר קונפליקט פנימי אצל האדם ביחס ל "הזכות" שלו להצליח ולהיות מוערך ולערער על עצם הלגיטימיות של העשיה שהוא בחר. תויות משפחתיות – ילדים שונים במשפחה עשויים לקבל "תוויות" שונות. כמו למשל "החכם", "הרגיש" וכדומה. במהלך ההתבגרות וההשתנות של האדם הוא עשוי לאורך זמן שלא לענות יותר על התוויות שקיבל אבל המשפחה עשויה להצמד לתוויות הישנות למרות שהמעשים והבחירות שלו כבר מעידים אחרת. כך יוצא שלמשל הבת ה"רגישה" עשויה לקבל ציונים טובים ולהצטיין במספר תחומים אבל התווית שלה תשאר "רגישה" ולא "אינטלגנטית". מצב של חוסר התאמה בין התווית לבין המציאות של האדם עשויות להוביל לספקות עצמיים. המצבי סתירה כאלו הנטיה היא לאמץ את עמדת המשפחה גם כאשר זה בניגוד למציאות. ציפיות גבוהות של המשפחה – בייחוד במשפחות ביקורתיות שבהן "אף פעם לא מרוצים מהציון". בזמן שמטרת המשפחה היא "לדרבן" ולעודד את הילד להגיע להישגים גבוהים יותר, התוצאה עשויה להיות עירעור הביטחון העצמי ועירעור תחושת המסוגלות. האדם עשוי לאמץ דפוס זה של "אי שביעות רצון מהתוצאות" שהוא לומד מהמשפחה ולבטל הוא בעצמו את המידה והערך של ההישגים שלו לאורך חייו. מסר משפחתי של עליונות – בניגוד לדפוס הקודם המתאפיין בביטול הערך של ההישגים, המסר של עליונות הוא מצב הקיצון השני והוא חל אצל משפחות שמעבירות לילד מסרים של עליונות ביחס לאחרים ותחושת שלמות. כאשר הילד שספג מסרים אלו גדל ונתקל במשימות מאתגרות שהוא מתקשה לבצע הוא עשוי לערער על התפיסה של ההורים שלו ביחס אליו ובו זמנית להרגיש צורך להסתיר  את הקשיים שלו מהמשפחה כדי לא לאכזב את ההורים או לא לשנות את  האופן שבו הם תופסים אותו. התוצאה של זה היא שקשיים קלים ביותר עלולים לערער מאוד את הביטחון העצמי של של האדם ולגרום לו להאמין  לכך שבניגוד למה שההורים שלו חושבים עליו הוא אדם ממוצע ואפילו פחות מכך.  

 

התמודדות עם תסמונת המתחזה

אם את או אתה מזדהים אם הדברים או חלקם אז החדשות הטובות הן שאתם כניראה אנשים מוצלחים. אפילו מאוד. J באשר למחשבות ולרגשות השלילים ביחד עם ההתנהגויות המכשילות– זה לא אומר שאתם "תקועים איתם לנצח". יש צעדים שאפשר לנקוט כדי למזער גם את הרגשות גם את ההתנהגויות וגם את דפוסי החשיבה מעוותים (- ביחס למציאות). לקבל תמיכה – האפשרות לפתוח את המחשבות והרגשות מול אדם אחר כדי להבין שאת או אתה לא לבד וכדי לקבל משוב אובייקטיבי יותר על המציאות ביחד לסוגית ההצלחה. לזהות את הרגשות – נסו להיות ערים לרגשות ולמחשבות השליליות הנוגעות לתחושת היותך מתחזה. להיות מודעים וערניים זה הצד הראשון בלייצר את השינוי שכן זה לא דבר ברור מאלאיו כשמדובר במחשבות שליליות אוטומטיות שלנו. מחשבות שליליות אוטומטיות – אלו הן המחשבות המכשילות שמעוותות את תפיסת המציאות שלנו ולמרות זאת אנו תופסים אותן כאמת בלתי מעורערת. מחשבות שליליות בנויות מטיעונים שלא בחנו את אמינותם במבחן המציאות ומכאן נובע כוחן. המחשבות הללו לרוב "קופצות" נורא מהר וחולפות מבלי שנבחין בהן אבל הן משאירות אחריהן "אווירה עכורה מאוד" ואנחנו לרוב לא מצליחים להבין "מאיפה כל המצב רוח הירוד הזה נחת עלינו" כמו גשם חומצי ביום בהיר. "תעשו ריאליטי צ'ק" – תבחנו את אותן המחשבות הנוגעות לחוסר הכישרון שלכם ולהתחזות לכאורה ותבררו כיצד הן משתלבות עם המציאות. האם עובדתית המציאות יכולה להעיד אחרת. הכירו בהבדל שבין רגשות למציאות – לפעמים אנחנו נוטים להאמין ש "אם אני מרגישה ככה זה אומר שזה אכן ככה במציאות". למשל "אם אני מרגישה טיפשה זה אומר שאני טיפשה", "אם נידמה לי שעלו עלי שאני לא כזו מוצלחת כמו שחשבו שאני אז זה אומר שאכן עלו עלי". תזכרו שההרגשות נובעות מהמחשבות והאמונות שלכם שהן עשויות להכיל עיוותים וראיה לקויה של המציאות. לכן הרגשות לא משקפות את המציאות אלא את התפיסות שלכם לגבי עצמיכם שצריכות עוד לעבור בחינה.  

 

לסיום

שינוי עשוי להיות קשה, בייחוד אם אתם חשים ספק ביחס למסוגלות שלכם. אם את או אתה מרגישים שדפוסים אלו פוגעים בכם ואתם צריכים עזרה בליצר שינוי, התקשרו. והכי חשוב שתזכרו כי בניגוד למה שאתם אולי מרגישים כרגע כל אחד ראוי להצליח ולהיות מוערך.  באותה מידה, לכל אחד מותר להכשל ועדין להיות מוערך ואהוב.  

 

שם:

טל:

 

בקרו אותנו בעמוד הפייסבוק של המעבדה למצברוח

בקרו אותנו בעמוד שלנו בפייסבוק

Facebook

Social Connect by NewsPress

אהבתם? שתפו

בקרו אותנו בעמוד הפייסבוק של המעבדה למצברוח

בקרו אותנו בעמוד שלנו בפייסבוק

Facebook

Social Connect by NewsPress